טיול אימה במרחב הציבורי.

פרנס אגנס • 30/9/2018 כניסות

בערב סוכות, אחרי ארוחה משפחתית נעימה בסוכה, החלטנו לצאת לטיול קטן סביב תמרת. את האווירה הפסטוראלית הפרו שני כלבים אימתניים משוחררים שרצו לעברינו מחצר פתוחה בנביחות עזות מוכנים להתנפל. כלב זאב והשני  כלב גדול שניראה כמו רוטביילר עם פסים וראש גדול ומשולש. ביתי נמלטה בין שתי מכוניות ונחבלה קלות ביד. בעלה הגיבור ניסה להגן עלינו. לאחר זמן שניראה כמו נצח, נישמעה שריקה חלשה מהחצר והכלבים חדלו. חזרנו הביתה מבוהלים והמומים. לאחר התאוששות קצרה, חזרתי עם אוטו לזיר הארוע, כדי לבדוק את מקור הכלבים. יצאתי מהאוטו בזהירת ובמרחק בטחון של מילוט. ואכן הריטואל חזר על עצמו. הכלבים רצו לכיווני עם בנביחת חירחורי אימה ובאין מפריע. אני נמלטתי לתוך האוטו. בכל מהלך הדרמה  הראשונה וגם השניה היזומה, בעלי הכלבים ישבו בניחותה בסוכה או במרפסת ורק לאחר שצעקתי להם מחלון האוטו בנכחות הכלבים, הם הגיעו. הטראומה מלווה אותי עד היום, וזו גם הסיבה שאני מסוגלת לכתוב במרחק של כ- שבוע מהאירוע.אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם היו אתנו הילדים. 

חג שמח וטיול בטוח ונעים במרחב הציבורי של תמרת.