היחס לנוער המתנדב באירועים השונים

גרוס רותם • 25/4/2018 כניסות

למי שלא מכיר אני רותם גרוס המדבית של הנוער בשלוש השנים האחרונות.

אני רוצה לשתף בסוגיה שנתקלתי בה בשלוש השנים האחרונות, אך תפסה מקום גדול יותר בשבועיים האחרונים.

באירועים שונים של הישוב יש מתנדבים רבים שעוסקים במלאכת האירוע חודשים מראש. חלק מהמתנדבים האלו הם בני ובנות הנוער הגרים בישוב מהכיתות הנמוכות ועד הכיתות הגבוהות.

אתם פוגשים אותם לרוב רק באירוע עצמו, שעה אחת מתוך המון שעות בהן הם סחבו רמקולים, הקימו תאורה, תלו דגלים, עבדו עם רפי מ 7:00 בבוקר, הביאו שולחנות, פיזרו כיסאות, מילאו פנסינים בחול ועוד ועוד ועוד ועוד.

בשבועיים האחרונים יצא לי לשמוע מאותם חברה מדהימים, שרק כותבים להם "צריך עזרה" והם עונים תוך דקה "תגידי מתי ואני שם", על היחס שהם מקבלים בזמן האירועים האלו. יחס זה כולל דיבור מזלזל, הערות לא במקום, התנהגות כאילו הם חייבים משהו למישהו.

לצערי, ביום העצמאות גם נוכחתי לראות במה מדובר וחוויתי מהערות האלו גם. אני לא מתנגדת לביקורת וגם הם לא.. הבעיה שמה שהם חווים זה לא ביקורת. 

אני רוצה להזכיר לנו משהו. הגברים והנשים האלו הם ילדים. ילדים שהתקופה הזאת בחייהם מעצבת את מי שהם יהיו בעתיד. הילדים האלו נותנים מעל ומעבר מעצמם למען הקהילה שלנו. מגיעים מוקדם בבוקר, או ישר אחרי ביה"ס (לפעמים גם בלי לאכול צהריים), נשארים עד אחרון האנשים כדי לפרק ולסדר ולא לשכוח שבמקביל הם לומדים לבגרויות, מפתחים תחביבים, מתנדבים במקומות נוספים ובעיקר מנסים לצלוח את התקופה המסובכת הזאת שנקראת גיל ההתבגרות.

אני רוצה לבקש שבפעם הבאה שתפגשו את אותו נער או את אותה נערה תחשבו לפני שאתם מעירים או מזלזלים. תדעו שהם שם כנראה מהבוקר ושהם שם בהתנדבות מלאה רק למען הקהילה שלנו.

הודעות בנושא זה