"אבן השבת" בתמרת

אודות • 19/11/2015

תגלית ארכיאולוגית חשובה:
כתובת ''תחום שבת'' בעברית בתמרת

''העתק כתבה שהופיעה בנושא ע''י ד''ר מוטי אביעם''
ראה לינק בסוף המאמר

המכון לארכיאולוגיה גלילית עסוק בימים אלו במחקר של תגלית ארכיאולוגית נדירה ומיוחדת שהובאה לידיעתו. נתן בן יהודה, תושב שמשית, שנכדיו מתגוררים בתמרת, הבחין בטיולו בחורש שסמוך לבית משפחתו, ביחד עם הכלב המשפחתי ''גילדן'', בכתובת חקוקה בסלע. למקום הגיע גם יורם הופמן בעל הבלוג Bible Walks והציע לראות בכתובת זו את המילה ''שבת'' וקישר זאת מייד עם תחום שבת של אחד היישובים היהודיים הקדומים שסביב. לאחר שהעלה יורם את המידע לבלוג שלו, העביר את הידיעה אודות הגילוי לד''ר מוטי אביעם, מנהל המכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת שהגיע למקום ואישר את עובדת היות הכתובת קדומה ואת ההנחה הסבירה כי זוהי כתובת של תחום שבת. המכון קיבל על עצמו את העיבוד המדעי של הממצא והכנתו לפרסום נאות.

בכתובת שלוש אותיות ש' ב' ת' ואורכה 62 ס''מ. גובה האותיות 20 ס''מ. האות ש' ברורה לחלוטין והיא דומה לאותיות ש' אחרות מכתובות רבות החקוקות על אבן כמו למשל על ארונות קבורה מבית שערים. האות ב' ברורה אך חסר בה הקו האחורי. גם בכתובות רבות אחרות ה''זנב'' של ה ב' הוא קצר מאד ולפעמים נעלם. גם האות ת' ברורה למדי והקו הקדמי שלה קצר ומעט שחוק. גם באותיות ת' רבות בכתובות אחרות הקו הקדמי קצר מאד. הפטינה המכסה את הכתובת זהה לפטינה שעל הסלעים כולם ובכך יש עדות לעתיקותה של הכתובת. נראה שניתן לתארך את הכתובת לתקופה הרומית המאוחרת עד לתקופה הביזנטית, מאות 3-6 לסה''נ.

את ההצעה שבכפרים יהודיים קדומים, וכנראה בייחוד בגליל, צויין תחום השבת בכתובות בסלע, העלו כבר חוקרים קודמים לאחר שבסמוך לכפר אושה התגלו שתי כתובות שבהן מופיעות האותיות היווניותCAB. מכיוון שהכתובות הן ביוונית ובאחת מהן לפחות יש עוד שורה נוספת בלתי ברורה, היו שפיקפקו בהצעת זיהוי זו. חוקר פרנסיסקני אחד אף הציע לזהות בה כתובת של מנזר נוצרי. את הכתובת של אושא חיברו חוקרים גם לסיפור המפורסם של סמיכת החכמים באושה על ידי רבי יהודה בן בבא: ''שגזרה מלכות הרשעה גזרה: כל הסומך יהרג, וכל הנסמך יהרג, ועיר שסומכין בה תחרב, ותחום שסומכין בו יעקר; מה עשה רבי יהודה בן בבא? הלך וישב בין שני הרים גדולים ובין שתי עיירות גדולות בין ב' תחומי שבת, בין אושא לשפרעם, וסמך שם חמשה זקנים: רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, ורב אויא מוסיף: אף רבי נחמיה; כיון שהכירו בהם אויבים, אמר להם בני, רוצו! אמרו לו: רבי, ואתה מה תהא עליך? אמר להם: הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכין; אמרו: לא זזו משם עד שנעצו לגופו ג' מאות לולניאות של ברזל ועשאוהו לגופו ככברה.'' (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י''ד, א'). בסיפור זה נזכרת גם המלה ''תחומים'', אמנם בלי המלה ''שבת'' אבל יתכן כי זו הכוונה.

גילוי הכתובת בתמרת, הפעם בעברית ברורה, מחזק את ההשערה שגם באושה, למרות הקשיים, מדובר בכתובת שבת.

בתקופות הרומית והביזנטית, מאות א-ז' לסה''נ, היה הגליל התחתון לב ליבו של היישוב היהודי בארץ ישראל והיו בו עשרות רבות של כפרים. שתי הערים המרכזיות היו ציפורי במערב וטבריה במזרח וביניהן השתרעו האדמות החקלאיות של הכפרים היהודיים. משני צידי היישוב תמרת שכנו כפרים יהודיים. ממערב, הכפר סימוניה ששכן על תל שימרון שבצומת נהלל. השם סימוניה(א) (או שמעונאיא) נזכר מספר פעמים במקורות התלמודיים (תוספתא, ירושלמי, בבלי ומדרשים). ממזרח שכן הכפר מהלול הנזכר בתלמוד הירושלמי, ששמו השתמר בשם הכפר הערבי מעלול ששכן במקום עד 1948.

המכון לארכיאולוגיה גלילית יוזם פעילות קהילתית ביישוב תמרת ובמהלכה, בסוף חופשת הקיץ יצטרפו משפחות מהיישוב לבדיקה נרחבת של האזור במטרה לנסות ולאתר כתובות נוספות

לכתבה של ד''ר מוטי אביעם- לחץ כאן

XzV